טייבלה והשד שלה

יצחק פקר מגיל 10 החל להתעניין בתיאטרון ולהשתתף בהצגות תיאטרוני נוער.
מגיל 18 החל להופיע על במות מקצועיות ברחבי רוסיה.
ב-1969 התקבל לאקדמיה לתיאטרון בלנינגרד ללימודי משחק ובימוי.
ב-1973 קיבל דיפלומה של שחקן ובמאי והוזמן לעבוד בתיאטרון בובות של ס.אוברזצוב בעיר מוסקבה.
ב-1979 עלה עם משפחתו ארצה ומיד הוזמן יחד עם אשתו אסתר (מעצבת בובות) לעבוד בתיאטרון בובות של אריק סמיט כבובונאי.
ב-1982 עברו להתגורר בירושלים והקימו קבוצה עצמאית – "תיאטרון החלון".
ב-1983 הוזמנו השניים לחיפה על מנת להקים תיאטרון בובות במרכז היהודי-ערבי בבית הגפן.
ב-1985 חזרה המשפחה לירושלים בה הצטרפו יצחק ואסתר לקבוצת תיאטרון הקרון.
מ-1985 השתתף יצחק גם בפרויקטים תיאטרוניים רבים בתיאטרונות: דרור, צילינדר, גשר, מלנקי, מרתף, מיקרו ועוד.
במשך השנים הצטלם יצחק גם בסרטי קולנוע וטלוויזיה.

בתיאטרון של אריק סמיט:(1980-1982):
מלכת השלג, הצריף של תמרי, הקוסם מארץ עוץ ו"איטלקיות באלזיר"(אופרה) בבימוי יוסי גרבר.

מוזיאון ישראל(1982):
"המקרה אכפת בקרקס" פק אנד פת"- בימוי וביצוע.

תיאטרון מחנה(1982-1983)
פזיזון האווזון,חיות מאולפות בתיאטרון בובות. – במאי ומנהל אמנותי.

בית הגפן(1983-1985):
חיות מאולפות בתיאטרון בובות(גרסה ערבית) פילפילון(בשני עיבודים, ערבי ועברי) דרקון,דרקון.- במאי ומבצע בתפקיד ראשי.

תיאטרון חיפה(1984):
קורצ'אק- משחק והפעלת בובות.

תיאטרון הקרון(1985-2014):
אלה החיים, העגור והחסידה,חופן וחצי, פילון סקרן שלי(הצגת יחיד), שיילוק –היהודי מונציה (הצגה למבוגרים), תולעת הפלא, פאנצ' וג'ודי,מחבואים (הצגת יחיד), איש קטן גדול, חלום המשאלות, מי זה? מה זה? איך? חוני המעגל (הצגת יחיד),העץ הנדיב,העכבר והסמרטוט. בכל ההצגות השתתף כמפעיל בובות ושחקן ובמאי.

האוניברסיטה העברית:
צ'כומניה. תפקיד ראשי

תיאטרון צילינדר (2000):
קברה ברוט, חפץ (בתפקיד חפץ) בימוי יוסף כרמון.

תיאטרון דרוד: (2002)
המלך ליר(קנט וגלוסטר), אנדרסן (תפקיד ראשי).

תיאטרון בית הספר לקולנוע מעלה ( 1998) (ע"פ ר' נחמן מברסלב)
אסור להתיאש

תיאטרון גשר (2007):
הבן הבכור (בתפקיד השכן).

תיאטרון מלנקי (2011)
הנזיר השחור.

תיאטרון המרתף (2014):
קריאון (תפקיד ראשי)

תיאטרון מיקרו: (2014)
טייבלה והשד שלה (רבי)
​
תיאטרון מיקרו: (2015)
סיפורי צ'כוב (סמנכ"ל, זקן)
​
תיאטרון מיקרו: (2016)
הסערה (גונזלו)
​
תיאטרון מיקרו: (2017)
קריאון (קריאון)
​
תיאטרון מיקרו: (2017)
שמשון (מנוח, הסרן)

קולנוע וטלוויזיה:
2006: בשורות טובות(סדרת נוער)
2008: הבודדים(סרט)
2010: בין השורות(סדרה)
2012 : לנין באוקטובר(סרט)
2014: המקוללים (סדרה)
2014: מתים לרגע(סדרה)
2014: סיפור על אהבה וחושך, בימוי נטלי פורטמן.
ועוד סרטי סטודנטים רבים

סימה גורן נולדה בירושלים. סיימה את לימודיה בפקולטה לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, כאשר במסגרת הלימודים השתתפה במספר הפקות על פי מחזות מאת מולייר, סארטר, חנוך לוין ומחזאים נוספים.
בשנת 2006 התקבלה לאנסמבל תיאטרון "מיקרו". סימה היא בעלת נתונים קוליים מרשימים ונחשבת ל"זמיר" של התיאטרון.

הצגות ותפקידים:
2007 – "חכמי חלם" (שרה)
2008 – "רצח על שפת הים" (הזמרת)
2008 – "שונאים. סיפור אהבה" (מיסיס שרייר) 2009 – "נדרים" (רחל)
2010 – "שירים מהבוידעם" (כל התפקידים הנשיים)
2010 – "יום נפלא ללב שבור" (דותי)
2011 – "כימים אחדים" (בת-שבע)
2013 – "חרדותיו של המלך סלומון"
2014 – "טייבלה והשד שלה" (טייבלה)
2017 – "שמשון" (הצללפוני)
2017 – "עיר שמיים"
2020 – "המלאכים של יהודית"

בנוסף לביצוע תפקידים אלה סימה גורן גם משמשת כמנהלת הלהקה.

גבריאלה ליצ'מן, מתגוררת בירושלים. בוגרת טרייה של הסטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים.כרגע משחקת ב "סיפור המופלא של ארנדירה התמימה וסבתה המרשעת" על פי סיפורו של גארסיה מרקס עיבוד ובימוי יפים ריננברג בתאטרון המרתף . "חלום על נייר זכוכית" כתיבה ובימויי עידן זילברשטיין בתאטרון תמונע.

2014 – "טייבלה והשד שלה" (גננדל)
2015 – "סיפורי צ'כוב" (הבת, אישה)
2017 – "שמשון" (סמדר)
2019 – "מלחמות היהודים"
2020 – "הלידה"

בוגר האוניברסיטה העברית, ולימודי משחק בסטודיו של אירינה גורליק. בנוסף לתפקידיו השונים בתיאטרון מיקרו, שחקן ודרמטורג בתיאטרון "מלנקי", ומלמד בבית הספר לאומנויות הבמה "המרתף". ביים ופיתח פרוייטקים חינוכיים רבים בתחום התיאטרון. זוכה פרס שלום דורון על הצטיינות בתחום ההתחדשות היהודית.

שיחק בהצגות:
2004 – "שונאים. סיפור אהבה" (המספר)
2005 – "פרידה מדון ז'ואן" (דון ז'ואן)
2006 – "נדרים" (יעקב)
2007 – "חכמי חלם" (שלעמיל, איציקל)
2007 – "אהבתו האחרונה של צ'כוב" (צ'כוב)
2008 – "רצח על שפת הים" (שחמטיסט)
2012 – "שוזס ובז'ז'ינה" (דרייפיש, אבייה)
2013 – "כסף, בריאות ושלום עולמי"
2014 – "חרדתו של המלך סלומון" (טאפיו)
2016 – "הסערה" (אנטוניו)
2017 – "הרצלמאניה" (הרצל)
2019 – "מלחמות היהודים"